w w w . h a a r e t z . c o . i l
עודכן ב- 05:05 21/07/2005

אלווריון שמה פס רחב על המשקיעים

מאת אורי רונן

לפני שלושה שבועות כתבנו כאן כי לא נזיל דמעה על גריעתה של אלווריון ממדד המעו"ף. עדיף אולי שחברה עם נוהגי דיווח כספי כמו שלה לא תיכלל במדד היוקרתי של בורסת ת"א.

מרגיזה במיוחד היא סדרת האירועים הבאה: ב-7 לפברואר 2005, רואי החשבון של אלווריון חתמו על הדו"חות הכספיים ל-2004, כולל הביאורים. אך במקום לפרסם את הדו"חות במלואם לציבור סמוך למועד חתימתם, אלווריון שחררה ב-16 לפברואר הודעה תמציתית לעיתונות על תוצאות 2004, שכללה נתונים נבחרים שלוקטו בקפידה מהדו"חות הכספיים. רק ב-21 ביוני, ארבע וחצי חודשים לאחר שהדו"חות נחתמו, פתחה אלווריון את הכספת וחשפה את הביאורים לדו"חות 2004.

ב-5 ליולי, כשבוע לאחר פרסום הכתבה וכשבועיים לאחר פרסום הביאורים, יצאה אלווריון באזהרת רווח והמניה הגיבה בצניחה של 17% בת"א ו-22% בניו יורק. השאלה המתבקשת כעת היא האם הביאורים כוללים מידע כלשהו שהיה עשוי להצביע כבר בפברואר כי מצבה של החברה פחות טוב ממה שהשתקף בהודעה לעיתונות על תוצאות 2004?

התשובה היא כן. הדוגמה שמצאנו מראה כי בסטנדרטים של סיסקו - הנסחרת לצידה של אלווריון בבורסת הנאסד"ק - הרווח פרופורמה ל-2004 עליו הודיעה אלווריון ב-16 לפברואר, 15 מיליון דולר, היה מתכווץ ב-37% ל-9.4 מיליון דולר. אך המשקיעים יכלו ללמוד על ההתכווצות ושיעורה רק מהביאורים שפורסמו ארבעה וחצי חודשים לאחר ההודעה.

הסיפור ממנו צמחו הסטנדרטים של סיסקו מוכר וידוע. באפריל 2001, לאחר שהתברר לה כי טעתה בחיזוי הביקוש למוצריה, רשמה סיסקו ירידת ערך של 2.25 מיליארד בגין מלאי ורכיבים שהתחייבה לרכוש. המחיקה נדרשה משתי סיבות. האחת: שינויים טכנולוגיים עמדו להפוך חלק ממלאי הרכיבים של החברה לבלתי שמישים. השנייה: המשבר בענפי הציוד לרשתות ולתקשורת הוריד את עלות החילוף של הרכיבים מתחת לעלותם ההיסטורית.

אנליסטים טענו מיד כי סיסקו מפריזה בסכום המחיקה, כלומר שהיא "לוקחת Big Bath", או בעברית, מנקה אורוות כדי לנפח מלאכותית רווחים בתקופה שלאחר המחיקה. לדוגמה, הניחו כי באפריל 2001 הפחיתה סיסקו ל-2 דולר את ערכו של רכיב שעלותו היתה 10 דולר (כלומר רשמה ירידת ערך של 8 דולרים). אך ב-2002, כשעלות הרכישה של רכיב דומה היתה 9 דולר, היא שילבה את הרכיב שערכו נמחק במוצר סופי שנמכר ללקוח. במקרה זה, עלות המכר ב-2002 הוקטנה מלאכותית, והרווח הגולמי נופח מלאכותית ב-8-7 דולרים.

לנוכח הביקורת החלה סיסקו לציין בהודעה לעיתונות על תוצאות כל רבעון, וגם בדו"ח הרבעוני המלא, מה היה הסכום המקביל ל-8 דולר בדוגמה. כך למשל, בהודעה לעיתונות מה-6 לפברואר 2002 על תוצאות הרבעון שהסתיים ב-26 לינואר, היא ציינה כי הסכום הרבעוני היה 195 מיליון דולר (לפני השפעת מס), הסבירה כי הוא הגדיל את הרווח לפי כללים חשבונאים מקובלים באופן "חד פעמי" וניטרלה אותו בחישוב הרווח פרופורמה.

על אף השקיפות והניטרול, ה"וול סטריט ג'ורנל" פירסם יומיים אחר כך כתבה שהבליטה את טענת אנליסט כי סיסקו "השתמשה בחשבונאות אגריסיווית כדי לנפח מלאכותית את הרווח הגולמי". האגרסיוויות התייחסה להפרזה במחיקה. מנגד, הביאה הכתבה דברי אנליסט אחר, ששיבח את סיסקו על "אספקת מידע רבעוני מפורט אודות מה שקורה למעשה עם המלאי שנמחק ב-2001, ועל ניטרול השפעת השימוש ברכיבים שערכם נמחק מרווח הפרופורמה".

הכתבה ב"וול סטריט ג'ורנל" סיכמה למעשה את פרשת המחיקה של סיסקו: המחיקה היתה מופרזת, אבל אפשר לחיות איתה כל עוד ניתן גילוי רבעוני מפורט להשפעתה המנפחת על הרווח.

כמו סיסקו, ומאותן סיבות, רשמה אלווריון ברבעון השלישי של 2001 ירידת ערך מלאי בסכום של 34 מיליון דולר (בנוסף למחיקה של 25 מיליון דולר ברבעונים קודמים של 2001). עבור אלווריון, מדובר בסכום גדול מאוד: עלות המכירות לכל 2001 הסתכמה ב-59 מיליון דולר בלבד.

עשו כעת פאסט-פרוורד 13 רבעונים קדימה, להודעה לעיתונות מה-16 לפברואר 2005 על תוצאות הרבעון הרביעי של 2004. בהודעה זו התגאתה החברה כי "שיעור הרווח הגולמי עלה מזה 13 רבעונים ברציפות". אלה הם בדיוק 13 הרבעונים שלאחר המחיקה הגדולה.

אז האם אלווריון, כמו סיסקו, התייחסה בהודעה להשפעה המנפחת של המחיקה על הרווח הגולמי? בהחלט לא. ביקשנו מהחברה להצביע על דו"ח רבעוני אחד מאז המחיקה, שבו התייחסה אלווריון להשפעת הניפוח שלה על הרווח, אך לא זכינו לתשובה. אלווריון התייחסה לראשונה לניפוח בדו"ח השנתי ל-2003, שפורסם ב-29 ליוני 2004, שם כתבה כי "ב-2003 השתמשה במלאי שערכו נמחק וזה הגדיל לה את הרווח הגולמי ב-6.1 מיליון דולר".

אך מי היה מאמין שמחיקת המלאי הגדולה תנפח גם את רווחי 2004. אצל סיסקו, השפעת "המחיקה האגרסיווית" הסתיימה ב-2002. אמנם קשה להאמין, אבל בביאורים שפורסמו ביוני 2005, כותבת אלווריון כי "ב-2004 השתמשה במלאי שערכו נמחק וזה הגדיל לה את הרווח הגולמי ב-5.6 מיליון דולר". קיימת אפשרות קלושה כי חלק מהסכום מתייחס למחיקות קטנות מ-2003, אך נראה כי רובו מתייחס למחיקות 2001. החברה סירבה לפרט.

בפברואר אם כך, התגאתה החברה ב-13 רבעונים רצופים של גידול בשיעור הרווח הגולמי, אך רק ביוני גילתה למשקיעים כי קיימת אפשרות סבירה כי הגידול הרצוף נובע ממחיקות ישנות.

מרגיז לא פחות הוא האופן בו הציגה החברה בהודעה מפברואר את הרווח פרופורמה, כלומר רווח נקי בנטרול הפריטים שלדעת החברה למשקיעים כדאי להתעלם מהם. אלווריון ניטרלה מהרווח לפי כללים חשבונאים מקובלים ארבעה סוגי הוצאות, שחלקן היו במזומן, אך לא ניטרלה ממנו את השפעת הניפוח של מחיקות המלאי הישנות - כפי שעשתה סיסקו ב-2002. היא אפילו לא טרחה לציין את סכום ההשפעה במקום אחר בהודעה.

זה לא בגלל שהנתון לא חשוב למשקיעים. הרי הוא נכלל בסופו של דבר בביאורים. אבל יש נתונים שכדאי להבליט בפברואר ויש נתונים שכדאי להסתיר עד יוני. מאז תחילת השבוע אנו מפצירים באלווריון, במישרין ובאמצעות הדובר, להסביר לנו מה אנו מפספסים פה ולומר לנו שאין זה כך, לומר לנו שפס רחב הוא הפתרון שאלווריון מוכרת ללקוחותיה, ולא מה שהיא שמה על המשקיעים - אך עד לסגירת הגיליון לא זכינו למענה.
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©