10.04.2005    

הלקח מהסקנדל החשבונאי ב- AIG: אין תחליף לדירקטוריון עצמאי

יש מדינות הדורשות, אם בחוק עצמו ואם בכללי הבורסה, כי רוב חברי הדירקטוריון יהיו עצמאיים. אז למה לא ישראל? פרופסור אוריאל פרוקצ'יה מהמרכז הבינתחומי אומר כי "אצלנו אין דרישה כזאת, ולא יכולה להיות דרישה כזאת לפי עניות דעתי כרגע בנסיבות הפוליטיות הקיימות." המקרה של AIG מדגים את המחיר הפוליטי שמשלמים המשקיעים.

מאת אורי רונן
במאי 2004 התכנסה ועדת משנה של ועדת חוקה, חוק ומשפט כדי לדון בהצעה פרטית לבטל את ברירת המחדל הגורפת הקבועה בחוק החברות (סע' 95) על פיה מנכ"ל אינו יכול לכהן כיו"ר הדירקטוריון, אלא אם כן אישרה זאת אסיפת בעלי המניות ברוב מיוחד.

הרבה דברי טעם נאמרו בישיבה, הן מצד המתנגדים לדרישה החוקית הגורפת והן מצד התומכים בה. צדק גד סואן, מנכ"ל אגוד החברות, שטען כי אין טעם בדרישה כי יו"ר דירקטוריון בעל שליטה יעמוד בה גם אם ימנה "את הבן שלו למנכ"ל, או את אשתו". צדק גם פרופסור אוריאל פרוקצ'יה מהמרכז הבינתחומי התומך בדרישה שתיאר כך את המצב לאשורו:

"השאלה היא, איזה כללים עלינו לאמץ כך שהציבור לא ייצא מקופח... יש מדינות אחרות שדורשות, אם בחוק עצמו ואם בכללי הבורסה, שרוב חברי הדירקטוריון יהיו עצמאיים... זה פותר את הבעיה אפילו יותר טוב ... אבל אצלנו אין דרישה כזאת, ולא יכולה להיות דרישה כזאת לפי עניות דעתי כרגע בנסיבות הפוליטיות הקיימות. ולכן, כאשר אנחנו לא דורשים דירקטוריון עצמאי, אלא רק דורשים את הדבר הזה, אנחנו תופסים את זה כדרישה די מינימליסטית".

במלים אחרות, הדבר היחידי במשטר חברות (corporate governance) המגן באמת על ציבור המשקיעים הוא דירקטוריון שרוב חבריו עצמאים מבעלי השליטה וההנהלה. הבורסות האמריקאיות דורשות דירקטוריון עצמאי כתנאי לרישום למסחר, אבל הבורסה התל אביבית וחוק החברות הישראלי אינם יכולים לדרוש זאת ב"נסיבות הפוליטיות הקיימות" של יחסי הון שלטון בישראל. לכן, מטרתו של סעיף 95 בחוק החברות היא להעניק למשקיעים, אלמנות יתומים ופנסיונרים ביניהם, תחושה כי השלטון לא זנח אותם לחלוטין.

בניגוד לישראל, ברירת המחדל בארה"ב היא כי יו"ר הדירקטוריון רשאי לשמש גם כמנכ"ל. הסיבה: כשבדירקטוריון יש מסה קריטית של דירקטורים עצמאיים, התועלת שבעיקרון הפרדת התפקידים שולית. למעשה, היא נעלמת לחלוטין מכוח דרישה נוספת של הבורסות האמריקאיות: קיום ישיבות קבועות של דירקטורים עצמאיים ללא נוכחות דירקטורים מנהלים. הדירקטור שנבחר לנהל את ה"ישיבות העצמאיות" האלה מכונה "דירקטור עצמאי מוביל" או בקיצור "דירקטור מוביל".

מסה קריטית של עצמאיים, ישיבות נפרדות תכופות שלהם וקיומו של דירקטור מוביל סמכותי נחשבים היום בארה"ב למאפיינים קריטיים של דירקטוריון אפקטיווי. התהליך שהביא לפני כעשרה ימים לחשיפת שערורייה חשבונאית בענקית הביטוח AIG, שממדיה האמיתיים יתבררו רק בשבועות הקרובים, מספק דוגמא נוספת לעובדה הפשוטה כי לדירקטוריון עצמאי אין שום תחליף. בשורות הבאות נביא לכם, בשלושה פרקים, את תמצית קורות הדירקטוריון של AIG בחודש האחרון כפי שהן עולות מדיווחי העיתונות האמריקאית.

פרק ראשון, המסתיים ב-13 במארס

מוריס גרינברג מונה למנכ"ל AIG ב-67', וב-89' מונה גם ליו"ר הדירקטוריון. במשך 37 השנים בהן שימש כמנכ"ל, הפך גרינברג חברת ביטוח בינונית ואלמונית לאימפריית שירותים פיננסים חובקת עולם, שב-11 בפברואר 2005 - שלושה ימים לפני שפירסמה הודעה סתמית כי נציבות ני"ע (SEC) ומשרדו של התובע הכללי של ניו יורק חוקרים היבטים מסוימים בחשבונאות שלה - היה שווי השוק שלה 190 מיליארד דולר.

בשל הערך המדהים שיצר גרינברג, המשקיעים סלחו לחברה על עסקות בעלות עניין שונות ומשונות ש-AIG עושה עם חברות פרטיות הנשלטות על ידי גרינברג וההנהלה הבכיר ועל הרכב דירקטוריון שמעולם לא נחשב לעצמאי במיוחד. בתחילת 2004 כתבה חברת היועצים למשקיעים מוסדיים גלאס לואיס, כי עובדת היותם של 7 מתוך 15 הדירקטורים אנשי פנים "מעוררת חששות באשר ליכולתו של הדירקטוריון לפקח", ולקראת אסיפת בעלי המניות השנה, הגישה קרן הפנסיה של עובדי קליפורניה הצעת החלטה להעלות את אחוז הדירקטורים העצמאים לשני שליש.

בתחילת מארס, כשהעיתונות החלה לדווח על חשדות כי גרינברג יזם ב-2000 עסקת ביטוח משנה מלאכותית במטרה ליפות את דו"חות AIG, הודיעה החברה על מינוי דירקטור עצמאי נוסף, שבעקבותיו עלה מספר העצמאים בדירקטוריון ל-10 מתוך 16, קרוב מאוד לאידיאל של קרן הפנסיה.

עשרת הדירקטורים העצמאיים ערכו בשבוע השני של מארס כמה ישיבות עצמאיות, ונפגשו לשיחות עם הרגולטורים. הם שמעו מהם פרטים חדשים - שעלו מתוך 1,000 עמודי דוא"ל שתפסו על חלקו של גרינברג בתרמית מ-2000, שעמדו בסתירה למה שגרינברג סיפר להם. מהר מאוד הם הגיעו למסקנה כי בחקירה החשבונאית הקרובה האינטרסים של החברה לה הם נאמנים יהיו שונים מאלה של גרינברג.

ביום ראשון, ה-13 במארס, התכנסו העצמאיים - עמם נמנים שר ההגנה לשעבר ויליאם כהן, השגריר לשעבר לאו"ם ריצ'רד הולברוק והכלכלן הידוע מהארוורד מרטין פלדשטיין - לישיבה של עשר שעות, שבמהלכה שוחחו מספר פעמים עם גרינברג בטלפון. הקונסנזוס שהתגבש היה כי גרינברג כמנכ"ל ימסמס את החקירה, והרגולטרים יענישו את החברה בשל כך.

למחרת דיווחו העיתונים כי גרינברג התפטר מתפקיד המנכ"ל בלחץ העצמאיים, אך ימשיך לכהן כיו"ר הדירקטוריון. דיווחים אלה ציינו לראשונה כי "הדירקטור העצמאי המוביל" הוא פרנק זארב, יו"ר לשעבר של הנאסד"ק.

פרק שני, המסתיים ב-28 במארס

בישיבת הדירקטוריון שנערכה ב-14 למארס, היו"ר גרינברג התייחס בזלזול מופגן למנכ"ל החדש, שעבד תחתיו במשך 17 שנה. בסיום הישיבה הזאת, התכנסו הדירקטורים העצמאיים לישיבה נפרדת משלהם והחליטו כי אם גרינברג לא יחדל מהתערבות בניהול החברה, הוא יסולק ממנה. בימים שלאחר מכן פיטרה AIG שלושה בכירים המקורבים לגריברג, לרבות סמנכ"ל הכספים, בגלל שסירבו לשתף פעולה עם חקירת הרגולטורים. הדירקטוריון גם פתח בחקירה חשבונאית פנימית, ושכר לשם כך עורכי דין.

ביום שבת ה-26 למארס הגיעו עורכי הדין למשרדי החברה בברמודה כדי לתפוס מסמכים הדרושים לחקירה, ולהפתעתם גילו כי עורך דינו האישי של גרינברג כבר לקח אותם ביום שישי וכי עובדים חיבלו במחשבים.

הדירקטורים העצמאיים, שבפועל כבר השתלטו על החברה, החליטו: עד כאן.

48 שעות אחר כך, הם קיבלו את התפטרותו של גרינברג מהדירקטוריון, ומינו את פרנק זארב, הדירקטור העצמאי המוביל, ליו"ר דירקטוריון זמני.

פרק שלישי, הנמצא בעיצומו

ב-30 במארס שיגרה AIG דיווח מיידי ל-SEC, שבו הודתה בשורה ארוכה של מניפולציות חשבונאיות מכוונות, שחלקן דומות לאלה של אנרון. הרגולטרים אמרו מיד כי ההודאה אינה מכסה עדיין את מלוא ההיקף של התרמיות, אך שיבחו את שיתוף הפעולה של החברה.

בשמונת השבועות שחלפו מאז ההודעה הפומבית על החקירה החשבונאית ועד יום שישי צנחה מניית AIG בכ-30%. במונחי ערך חברה, מייצגת הנפילה התאיידות של כ-57 מיליארד דולר, אך למרות זאת, שוררת הסכמה כללית כי הפעולות הנחרצות של הדירקטוריון העצמאי נגד בעל השליטה גרינברג הצילו את חברת AIG מאישום פלילי שהיה מביא לקריסה טוטאלית של החברה המעסיקה כ-93 אלף עובדים.

בשבועות הקרובים יימשכו החקירות החשבונאיות השונות במלוא עוזם, ושטף של ידיעות עסיסיות - כמו למשל, על התשאול שיערכו הרגולטורים מחר לוורן באפט, החשוד שסייע לגרינברג ליפות דו"חות - צפוי לחלחל גם לעיתונות הישראלית. כשתקראו את הידיעות האלה, זיכרו את דבריו של פרופסור פרוקצ'יה בוועדת החוקה: "הנסיבות הפוליטיות הקיימות" אינן מאפשרות לשלטון בישראל לדרוש קיום דירקטוריון עצמאי בחברות נסחרות.

אלה הן אותן הנסיבות שבעטיין מטאטאות הרשויות בישראל שערוריות חשבונאיות אל מתחת לשטיח.

פורסם ב"הארץ", 10 לאפריל 2005

הרחבות, הבהרות, מקורות וקישוריות