טי.טי.איי (TTIL: NASDAQ) , ספקית ישראלית של תוכנות לניהול ובקרת רשתות תקשורת, פירסמה בראשונה את מאזנה ל-31 לדצמבר 2002 לפני כחודש. במאזן זה צץ במפתיע סעיף חדש: "חייבים לזמן ארוך". יתרת הסעיף היתה כ-25% מהכנסות הרבעון. הופעה פתאומית של יתרה כזו צריכה להבהב כסימן אזהרה. זאת, מכיוון שהיא עשויה להצביע על כך שהחברה נאלצה לפתות את לקוחותיה בתנאי אשראי נוחים במיוחד - כדי לעמוד ביעדי מכירות.

בשיחת הוועידה שסקרה את תוצאות הרבעון הרביעי, ונערכה עם פרסום הדו"חות, האנליסטים לא טרחו לשאול על נסיבות היווצרותה של היתרה המוזרה. גם ההנהלה לא נידבה פרטים מיוזמתה.

לפני ארבעה ימים, במסגרת פרסום הדו"ח הכספי של החברה האם, תים מחשבים, התפרסם גם הדו"ח השנתי המלא של טי.טי.איי שממנו עולה כי לא מדובר כאן בסימון אזהרה קלאסי, אלא בסיווג מחדש של חובות לקוחות שההנהלה צופה שייפרעו רק ב"טווח הארוך". למרות זאת, לביאור המסביר את השורה החדשה במאזן יש משמעות רבה, מכיוון שהלקוחות הדוחים תשלומים הם מקבוצת האצ'יסון.

בתחילת 2002 העניקה חברת סלולר בריטית מקבוצת האצ'יסון לטי.טי.איי חוזה לאספקת פתרונות לניהול רשת סלולרית מהדור השלישי (3G). החוזה נחשב למשמעותי מאוד, גם מההיבט הטכנולוגי. "נוכל להיות חלוצים בתחום של הדור השלישי", אמר אז מנהל העסקים הראשי של החברה, מאיר ליפשס. החוזה היה חשוב גם משום שהיה בכוחו לסייע לטי.טי.איי לזכות בחוזים שמנים גם במדינות אחרות שבהן הקימה האצ'יסון רשתות 3G. ואכן, לטי.טי.איי הוענקו חוזים דומים גם בהונג קונג ובאוסטרליה.

כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. לפני כמה חודשים הודיעה טי.טי.איי כי "קיבלה מכתב ביטול התקשרות מאחד מלקוחותיה המשמעותיים", דהיינו מפעיל הרשתות הבריטי. באותה הודעה מסרה החברה כי להערכתה ביטול חוזה זה לא ישפיע על החוזים הנפרדים עם קבוצת האצ'יסון שנחתמו במדינות אחרות.

אך בביאור לדו"ח הכספי שפורסם ביום ד', מדווחת הנהלת טי.טי.איי כי כעת "יש לה חששות בנוגע לביטול חוזה עם לקוח שהוא חברה קשורה" של המפעיל הבריטי. אנליסט העוקב מקרוב אחר טי.טי.איי, העריך כי הכונה כאן היתה ללקוח מהונג קונג, וכי הפרויקט באוסטרליה מתנהל כמתוכנן.

הדו"ח השנתי מגלה גם כי הלקוח הבריטי "השיג, לאחר שימוע בבית המשפט, תשלום של ערבות ביצוע שהוציא בנק עבור טי.טי.איי", וכי "ב-23 לינואר 2003, הערבות בסך מיליון ליש"ט שולמה ללקוח". טי.טי.איי שוקלת כעת את האופציות המשפטיות העומדות לרשותה. החברה אומרת בדו"ח כי היא "אינה יכולה לכמת כעת את סכום הנזקים שהיתה מקבלת אם היתה מצליחה בתביעה נגד הלקוח, ואינה יכולה להעריך את סכום הנזקים שהלקוח יוכל לדרוש בתביעה שכנגד".

כבר בסוף ינואר הודיעה טי.טי.איי כי בעקבות ביטול ההתקשרות תמחוק ברבעון הרביעי יתרת לקוחות בסכום של 7-10 מיליון דולר. כחודש אחר כך היא הודיעה כי המחיקה שרשמה בפועל הסתכמה ב-7.456 מיליון דולר, קרוב מאד לקצה התחתון של הטווח. כעת מתברר מהדו"חות כי הפער בין המחיקה בפועל לטווח העליון בא לידי ביטוי בשורה החדשה, "חייבים לזמן ארוך", שנפתחה במאזן.

בביאור לדו"ח הכספי - שניכר בו שנוסח בזהירות רבה - כותבת טי.טי.איי כי בתחילת הרבעון הרביעי היתה יתרת הלקוחות מבריטניה והונג קונג 10.311 מיליון דולר, וכי "בעקבות קבלת מכתב ביטול ההתקשרות מהלקוח הראשון וחששות ההנהלה מביטול ההתקשרות על ידי הלקוח השני, סיווגה החברה סכום של 2.855 מיליון דולר כ'חייבים ולקוחות שטרם חויבו לזמן ארוך' שלדעת ההנהלה גבייתו צפויה". היתרה בסך 7.456 מיליון דולר נמחקה, כאמור, כחובות אבודים.

האנליסט שקרא את הביאור אומר כי תוכנו מספק חיזוק להערכתו שלפיה הסיבות לביטול החוזה באנגליה היו בעיות טכנולוגיות. לטי.טי.איי יש אמנם רקורד מרשים ביותר בהטמעת הפתרונות שלה ברשתות סלולריות מהדורות הישנים, אך החוזה בבריטניה היה הראשון שבו ניסתה להטמיע את פתרונותיה ברשת 3G. מטבע הדברים, כאשר החוזה קורא לפיתוח והטמעה של "טכנולוגיה לא מוכחת", תמיד קיים סיכוי כלשהו שביצוע הפרויקט ייתקל בקשיים.

הביטוי "טכנולוגיה לא מוכחת" חוזר גם בביאורי ההכרה בהכנסה של חברת מוטורולה, שחלק ניכר מהכנסותיה נובע מהקמת רשתות תקשורת. מוטורולה מכירה בדרך כלל בהכנסות מפרויקטים בשיטה החשבונאית המכונה אחוז הביצוע, כאשר ההכנסה הצפויה מהפרויקט מוכרת בקצב התקדמות ביצוע העבודות בו. מוטורולה מודדת את אחוז ההתקדמות על ידי יחס בין העלויות שנצברו לבין סך העלויות הצפויות בפרויקט.

ואולם "בחוזים שבהם מעורבת טכנולוגיה 'חדשה ולא מוכחת', כותבת מוטורולה בדו"ח השנתי ל-2002, "רישום הכנסות ורווחים נדחה עד אשר מושגת ישימות טכנולוגית, הלקוח מאשר את קבלתה, ודרישות אחרות של החוזה מולאו".

גם נוקיה, מתחרתה של מוטורולה בהקמת רשתות סלולריות, לא מזדרזת להכיר בהכנסות לפני שהוכיחה את הישימות הטכנולוגית של המערכת ללקוח שהזמין אותה. "ההכרה בהכנסה מהקמת רשתות 3G החלה רק ב-2002 כאשר החברה הגיעה לאבן דרך משמעותית בהקמת מערכת מסוג WCDMA", כותבת נוקיה בדו"ח השנתי שלה, ומוסיפה כי "רק בספטמבר 2002, נערכו בראשונה מבחני שמישות למערכת מסוג זה שסופקה ללקוח, ורק בדצמבר 2002 הושקה רשת 3G מתוצרתה לשימוש מסחרי".

מעיון בדו"ח השנתי של טי.טי.איי עולה כי אף שהחוזה עם הלקוח הבריטי נחתם ב-30 בינואר 2002, כבר בחצי הראשון של 2002 הזדרזה החברה להכיר הכנסות בסך של כ-9.3 מיליון דולר מהפרויקט בבריטניה. הכנסות אלה היוו כרבע מההכנסות של טי.טי.איי ל-6 החודשים הראשונים. מהלקוח בהונג קונג הכירה החברה בהכנסות של כ-3.8 מיליון דולר.

טי.טי.איי הכירה בהכנסה לפי השיטה הליברלית של "אחוז הביצוע". את האחוז היא אמדה כיחס בין "ימי עבודה שנצברו לאומדן סך ימי העבודה הצפויים לאורך תקופת החוזה". כאמור, זוהי שיטה שאינה נותנת ביטוי לאי ודאות הכרוכה באספקת טכנולוגיה לא מוכחת, כלומר לסיכוי שהמוצר המיוחל לא יעמוד במבחנים שהלקוח עורך לו באבני הדרך שנקבעו בחוזה. מכיוון שגם הלקוח מחויב לשלם רק כאשר המוצר המסופק עומד במבחנים השזורים לאורך הפרויקט ("אבני דרך") או רק כאשר מוכחת ישימותו הטכנולוגית, יש חוזים - כך כותבת נוקיה - שבהם עדיף למדוד את התקדמות הביצוע ולרשום הכנסות על בסיס הגעה מוצלחת לאבני הדרך.

כאמור, מתוך הכנסות של כ-13.1 מיליון הדולר שהכירה טי.טי.איי מהפרויקטים בבריטניה ובהונג קונג, גבתה החברה כ-20% בלבד. כ-58% מהכנסות אלה היא מחקה, וכעת היא מקווה ששאר ה-22% ייגבו ב"טווח ארוך" של יותר משנה.

השאלה המתבקשת כמובן היא מדוע לא נקטה טי.טי.איי בשיטה שמרנית יותר להכרה בהכנסה, כמו השיטות שבהן נוקטות מוטורולה ונוקיה לדיווח על הכנסות מחוזים לאספקת "טכנולוגיות לא מוכחות". אילו עשתה זאת, היתה טי.טי.איי יכולה להימנע מדו"ח שנתי סכיזופרני כמו זה של 2002, שבו קבוצת האצ'יסון אחראית ל-29% מסך ההכנסות של החברה מצד אחד, ולמחיקות גדולות מצד שני. מן הסתם, בשאלה דומה מתחבטים גם רואי החשבון של החברה.

הרחבות, הבהרות, מקורות וקישוריות

על החשבונאות המתירנית של TTI התרענו בכתבה שפורסמה ב"הארץ" ב-18 לאוגוסט 2002.