שלושה חוקרים מהאקדמיה האמריקאית פרסמו לאחרונה תוצאות של סקר שערכו בקרב 400 מנהלי כספים בחברות נסחרות בארה"ב. הסקר שפורסם במתכונת של מחקר אקדמי תחת הכותרת "הרס ערך והחלטות דיווח פיננסיות", הציג למרואיינים, בין השאר, את השאלה הבאה:

השאלה נוסחה כ"שאלה אמריקאית",שהציגה למרואיין רשימה של 9 אמצעים, המוצגים בתרשים המצורף כאן. האמצעי הפופולארי ביותר היה "צמצום הוצאות על מחקר ופיתוח, פרסום, תחזוקה וכדומה". שיעור של 80% מהנשאלים בחרו בו. אם השיעור נראה לכם "מפתיע" בגובהו, אינכם לבד. זהו הנתון ש"הדהים" עיתונים כמו ה"ניו יורק טיימס" וה"פייננשל טיימס", ויש לשער שאלמלא נתון זה, העיתונות הייתה מתעלמת מהסקר.

(הקליקו על התמונה להגדלתה.) תוצאות הסקר שוחררו בדיוק בזמן כדי להיכלל בנייר עמדה שארגון האנליסטים CFA ואיגוד התאגידים הגדולים Business Roundtable השיקו במשותף בטקס רב רושם בחודש שעבר. המסר של נייר העמדה: מתן תחזית להכנסות ורווחים הורסת ערך ריאלי, בין השאר, משום שבעיתות לחץ מנהלים יסטו מתכניות עסקיות אופטימליות כדי לעמוד בתחזיות. הזנחת תחזוקה והאטה של מאמצי מחקר ופיתוח הן רק שתי דוגמאות להרס ערך שכזה.

הסוקרים גם שאלו "כמה ערך מוכנה החברה שלך להקריב כדי להימנע מתנודתיות ברווחים?", ודיווחו, כנחתום המעיד על עיסתו, כי "אחוז מדהים של 78% מהמנהלים מודים כי יקריבו כמות קטנה, מתונה או גדולה של ערך כדי להחליק רווחים". חברה המבקשת להשיג מראית עין של צמיחה יציבה עשויה ברבעון טוב במיוחד לנקוט במהלכים עסקיים המקטינים את הרווח הנוכחי, כמו למשל לדחות משלוחים או להאט פרויקטים.

ניסוח מגמתי?

שילוב הסקר בנייר העמדה והאזכורים הבולטים שקיבלו התוצאות ה"מדהימות" בעיתונות מעלה חשש מסוים כי השאלה "מה אתם מוכנים לעשות כדי לעמוד בתחזיות" נוסחה בצורה מגמתית.

הבעייה היא שהסוקרים הבהירו למרואיינים שהם רוצים לשמוע רק על אמצעים שאינם מהווים הפרה של כללי חשבונאות מקובלים, ובפועל הגבילו את טווח התשובות בעיקר ל"אקרובטיקה תפעולית", כלומר לקבלת החלטות עסקיות במטרה להשיג מראית עין רצויה בדו"חות הכספיים. אבל הגבול בין אקרובטיקה תפעולית טהורה לבין להטוטים תפעוליים עם מרכיב גבוה של מניפולציות חשבונאיות מטושטש מאד. יש לכן מקום לחשש - והחוקרים ערים לו -- כי הסקר עודד מרואיינים להפוך בעיני רוחם פעלולים פיננסים מפוקפקים להחלטות עסקיות כשרות.

כך למשל, תוצאות הסקר מצביעות כי כ-40% מהמרואיינים מוכנים להקדים משלוחים ללקוחות כדי לעמוד בתחזיות. אך האם מי שלהוט לשגר לנמל התעופה ביומיים האחרונים של הרבעון את כל הסחורה שיועדה ליצוא בשבוע הראשון של הרבעון הבא יטרח לוודא כי הסחורה גם המריאה לפני תום הרבעון, אם זהו תנאי להכרה בהכנסה, או הגיעה לאתר הלקוח לפני תום הרבעון, אם זהו תנאי להכרה בהכנסה?

כך למשל כ-40% מהמרואיינים מודים כי בעת הצורך יפתו לקוחות להקדים רכישות באמצעות הנחות מפליגות והארכת תנאי אשראי. אך האם מי שהתאמץ לפתות, יקפיד גם ליישם את כללי החשבונאות הדורשים לרשום הבטחה להנחות עתידיות כבר ברבעון הנוכחי או את אלה הדורשים לדחות הכרה בהכנסה על מכירות בתנאי אשראי חריגים למועד הגבייה הנקוב בהסכם המכר?

אקרובטיקה תפעולית זכה וטהורה אמנם קיימת לעתים, אך בהעדר גילוי נאות לקיומה גם היא אינה כשרה. כך למשל, ועדת הבדיקה שזיהתה עשרות מקרים של פעלולי אופציות בחברת מרקורי, זיהתה גם מספר מקרים, בין 1997 לתחילת 2002, "שבהם המנכ"ל וסמנכ"לית הכספים השפיעו על עיתוי משלוחים בסוף רבעון כדי להשיג עקביות נחשקת בתוצאות הכספיות המדווחות". זיהוי המקרים לא הצריך תיקון דו"חות, כלומר האקרובטיקה הייתה זכה, אבל הועדה קבעה , כי "העדר גילוי למשקיעים על פרקטיקת עיתוי המשלוחים לא היה נאות".

ועדת הבדיקה התכוונה, בין השאר, לחובה שמטילה ה-SEC על חברות לגלות למשקיעים בסקירת ההנהלה את ההשפעה שיש לאקרובטיקה על מגמות. כך למשל, אם דו"ח רבעוני מראה שהוצאות מחקר ופיתוח (מו"פ) נמצאות בירידה והחברה יודעת כי היא נובעת מדחייה יזומה, החברה חייבת לגלות שהן צפויות לעלות. על אף הדרישה, גילוי על אקרובטיקה תפעולית הוא מחזה נדיר. מסיבות מובנות, מנהלים אינם ששים להודות כי עמדו בתחזיות בזכותם של להטוטים תפעוליים.

המקרה של ריטליקס

חשד להעלאתו של מופע אקרובטי כדי לעמוד בתחזית, התעורר ככל הנראה בליבו של האנליסט ג'ים יין מבוטיק ההשקעות EKN שבניו יורק למראה דו"ח רווח והפסד של ריטליקס (RTLX) לשנת 2005, שנחשף בהודעה לעיתונות ב-27 למארס השנה. ההודעה הצביעה על רווח נקי של 15.5 מליון דולר, סכום השווה בדיוק לרף התחתון של התחזית שריטליקס פרסמה בנובמבר 2005 ופעמיים נוספות בתחילת ינואר ובאמצע פברואר של 2006.

ריטליקס, שאינה מפרסמת תחזיות רבעוניות, צרפה להודעה גם דו"ח רווח והפסד לרבעון הרביעי, ולאורו שאל יין את השאלה הבאה בשיחת הועידה הפומבית עם ההנהלה: "ההוצאות התפעוליות נמוכות מהצפוי ומראות ירידה ביחס לרבעון קודם בכל אחת משלוש הקטגוריות שלהן -- מחקר ופיתוח, מכירות ושיווק, הנהלה וכלליות. האם תוכלו להסביר את הירידה ומה אתה צופים קדימה?"

סמנכ"ל הכספים, דני מושיוף, השיב כי בכל שלושת הקטגוריות ההוצאות התפעוליות ירדו כתוצאה מאינטגרציה נמשכת עם חברות שנרכשו, ואמר כי "הסכומים עשויים לרדת עוד קצת". אנליסט אחר, דיוויד קפלן מבנק ההשקעות UBS, המשיך וביקש מהסמנכ"ל "לתת יותר מושג כיצד יראו הוצאות מו"פ להבא". הסמנכ"ל ענה: "אני חושב שהם יישארו פחות או יותר ברמה הנוכחית".

כפי שניתן לראות בתרשים, הירידה בהוצאות התפעוליות ברבעון הרביעי לעומת השלישי הסתכמה ב-1.1 מיליון דולר, ובלעדיה ריטליקס כמובן לא הייתה עומדת בתחזית הרווח השנתי. בתרשים ניתן לראות עוד, כי בניגוד לצפי שנתן הסמנכ"ל בשיחת הועידה, ברבעון הראשון של 2006 הוצאות מו"פ עלו ב-15.3% לעומת הרבעון הרביעי של 2005 ומכלול ההוצאות התפעוליות העפיל לרמה הגבוהה אפילו מזו של הרבעון השלישי.

בתגובה לכתבה, אומר דני מושיוף כי הגידול בהוצאות מו"פ נבע מקליטת 70 עובדי מחקר ופיתוח ברבעון הראשון. הוא דוחה את הטענה כי ייתכן שגיוסם נדחה מהרבעון הרביעי כדי לעמוד בתחזית, ואומר כי קשה למצוא עובדי מו"פ. לראייה, החברה מסתייעת במיקור חוץ.

השאלה מדוע ב-27 למארס, 4 ימים לפני תום הרבעון הראשון, לא ידע מושיוף לספר לאנליסטים כי הוצאות המו"פ יזנקו ברבעון זה נותרת פתוחה. אולי קבלני המשנה הפתיעו אותו בחשבונות גדולים. אולי הוא היה נרגש מהעמידה בתחזית 2005.

בתגובה שהעבירה בכתב, אומרת ריטליקס כי דו"חות רווח והפסד שהיא מפרסמת לציבור בהודעות לעיתונות "מסוקרים על ידי פירמת רואי חשבון מהשורה הראשונה". בהקשר זה, שלושת החוקרים מציינים בפרשנות לתוצאות הסקר, כי ייתכן שעקב חקיקת סרבנס-אוקסלי, אשר חיזקה את אפקטיביות הביקורת החיצונית, מנהלים מעדיפים היום לנהל רווחים יותר באמצעות אקרובטיקה תפעולית ופחות באמצעות חשבונאות שהמבקרים החיצוניים עשויים לאתגר.

ריטליקס הצליחה להדגים גם את הפרשנות הזו. רואי החשבון החיצוניים שלה התקשו להסכים עם החשבונאות שעמדה בבסיסה של הודעת החברה ממארס 2006, שדיווחה על תוצאות כספיות לא מבוקרות ועמידה בתחזית הרווח הנקי של 15.5 מיליון דולר. רק 4 חודשים מאוחר יותר, ב-21 ביולי, חתמו רואי החשבון על דו"חות כספיים מבוקרים ל-2005, והם -- הפתעה -- מראים על רווח נקי הנמוך מהתחזית: 14.6 מיליון דולר בלבד.